מדובר באחד העיוותים השכיחים בבני אדם ובעיקר בנשים.
הבוהן של כף הרגל סוטה לכוון ייתר אצבעות כף הרגל כך שהבוהן מתנגשת באצבע השנייה הסמוכה לה.
עקב כך נגרמים כאבים בחלק הפנימי של כף הרגל באזור בסיס האצבע הגדולה.
בהדרגה גדלה בשורש הבוהן בליטה – זיז עצם שנקרא בוניון (Bunion)
זיז זה הינו בולט ומשתפשף בנעל.
ככל שהזיז גדל יש יותר ויותר לחץ באזור הבוהן בזמן נעילת נעליים. במקרים קיצוניים הרגל כל כך מתעוותת שנוצר קושי רב בבחירה של נעל מתאימה.
בשלבים מאוחרים יותר מתפתח עיוות של אצבעות קטנות של כף הרגל בעיקר אצבעות פטיש של אצבע 2 ו 3. עיוות זה גורם להופעה של כאבים, יבלות והגבלת תנועה מכאיבה של האצבעות הקטנות.
במידה ואין כאבים בכף הרגל ניתן להמשיך בשימוש בנעל רחבה ולא דרוש טיפול מעבר לכך.
שימוש בסדים אורתופדיים (אביזרי עזר שמטרתם לתמוך בגפה פגועה ולקבע אותה)
לרוב אינו יעיל ומרבית המטופלים לא מתמידים לאורך זמן בטיפול זה.
נכון להיום הטיפול האפשרי בפגיעה זו הינו ניתוחי.
קיימים שני סוגי ניתוחים:
הסוג שהיה שכיח עד לעשור האחרון הינו ניתוח פתוח שכרוך בצלקות בכף הרגל כמו גם בתקופת החלמה ארוכה.
בניתוח מבוצע ניסור של העצם המעוותת ולרוב קיבוע על ידי לוחית מתכת וברגים.
בעשור האחרון מרבית הניתוחים מתבצעים בשיטה סגורה. שיטה זו מאפשרת ניתוח ללא חתך ודריכה מידית על הרגל לאחר הניתוח.
נעשה שימוש בחבישה מיוחדת לתקופה של כשלושה שבועות וישנו צפי לנפיחות של כף הרגל למשך מספר חודשים.
היתרון של שיטה זו הינו שיקום מהיר יותר ורמת כאב נמוכה בתקופה שלאחר הניתוח. שיטה זו דורשת ציוד ייעודי ובחלק מן המקרים אין מנוס מניתוח פתוח מסיבות טכניות שונות.
באחרונה התפתחה שיטה שונה שמאפשר החדרה של משתל בשיטה מלעורית (ללא חתכים או תפרים) ותיקון של העיוות ישירות ללא חתוך עצם.
שיטה זו כמו גם השיטה הסגורה מתאימה במיוחד במקרים בהם תוצאה אסתטית הינה שיקול חשוב בבחירת סוג הניתוח.
ניתוח זה מצוי בסל הבריאות וניתן לביצוע בכל בית חולים בארץ.
עם זאת רצוי לברר היטב מהי השיטה שבה יבוצע הניתוח היות וקיים שוני בזמינות של הציוד המתקדם יותר וגם חלק מן המשתלים אינם בהכרח זמינים בכל בית חולים.