בחלק גדול מן הנפגעים האורתופדיים ישנה תלונה של חוסר יציבות. לדוגמא מטופל לאחר שחזור של רצועות בקרסול או בברך. למרות הטיפול הניתוחי, חלק מן האנשים ממשיכים לסבול מתחושת חוסר יציבות.
מהי אי יציבות?
חוסר יציבות של הגפה נפוץ בעיקר בגפה התחתונה.
לעיתים קרובות נגרמת חוסר יציבות של הגפה על ידי פגיעה חבלתית עם קרעים של רצועות.
בקרסול הפגיעה השכיחה ביותר הינה קרע של רצועות צידיות של הקרסול לרוב רצועה בשם ATFL, בברך הקרע הינו לעיתים קרובות של הרצועה הצולבת הקדמית או לעיתים הרצועה הצידית התיכונה. פגיעות אחרות נדירות בהרבה.
לעיתים נובעת אי יציבות מתופעה של גמישות יתר. זהו מצב מולד בו ישנה יכולת תנועה מוגברת של המפרקים.
כאשר ישנה אי יציבות של המפרקים, אנשים יתלוננו על תחושת מעידה, בריחה של המפרק, חוסר יכולת לשים משקל על הגפה או חוסר ביטחון בשימוש בגפה. למשל חוסר יכולת ללכת במדרגות רגל אחר רגל וצורך להיעזר במעקה.
לעיתים קרובות מידת אי היציבות אינה מאובחנת במסגרת בדיקה של ועדה רפואית עקב העדר אמצעים לבדיקה של חוסר יציבות.
אמצעים כאלו יכולים לכלול מכשירים הבודקים מידת התנועה של המפרק כאשר מופעל עליו עומס, צילומי וידאו עם אנליזה של סטית ציר הגפה בעת העמסה או אפילו בדיקה ממוחשבת של יציבות בעמידה.
לדוגמא במקרה זה קבעה ועדה רפואית כי לא השתנתה צורת הדריכה. קביעה זו הינה בעליל לא נכונה היות וניתן להבחין על נקלה בהבדל בתבנית הדריכה בין שתי הרגליים. בעקבות קרע של רצועה מסוימת בכף רגל (רצועת הקפיצה), כף הרגל השתטחה ואיבדה את הקשת הטיבעית שלה.
מקרה כזה יכול להיות 'מפוספס' על ידי ועדה רפואית שתקבע בטעות כי לא נותרה נכות. במצב זה ישנה חשיבות רבה לביצוע בדיקת עמידה ממוחשבת כדי להבין את חוסר היציבות הדינמית שנוצרה בעקבות הפגיעה.
במקרה למטה היה קרע של רצועות צידיות של הקרסול לגביו קבעה בטעות ועדה רפואית כי לא נותרה נכות היות ולא נמצאה אי יציבות.
בבדיקת יציבות ממוחשבת קל לראות כי לאחר כ – 10 שניות של עמידה ישנה אי יציבות ברורה של הקרסול הימני עם רעידות בגלל פגיעה רצועתית (הקו הירוק). עקב כך כל הגוף (קו כחול) אינו יציב כמו רגל שמאל (הקו האדום).
בחלק מן המקרים זכויותיהם של נפגעים אלו יקופחו על ידי ועדות רפואיות היות ולפי דו'ח ניתוח בוצע שחזור רצועה, ובבדיקה ידנית לא ניתן לאתר את חוסר היציבות.
במקרה זה חשוב מאוד לבצע בדיקה של יציבות בעמידה. בדיקה זו יכולה לתת תשובה גראפית וכמותית לשאלה האם אכן יש אי יציבות בעמידה.
לדוגמא ת' גבר בן 24 שסבל משבר של עצם העקב. ועדה רפואית של מל"ל קבעה כי נכותו הינה בשעור 5 אחוז בלבד. אולם בהתבוננות בבדיקת עמידה קל להבחין כי אינו מסוגל כלל לשאת משקל על הרגל הפגועה השמאלית.
במקרה זה התאפשר להוכיח את העובדה כי סובל משינוי של תבנית עמידה בעקבות הפגיעה ברגלו ולאפשר לו למצות את זכויותיו.